"החולי שיכול להיגרם מלימוד התניא"
החולי שגרם לי לימוד התניא ועד היום מזיק לתלמידים, שהם דווקא תלמידים טובים ומיישמים!!!
הרבה מושגים והשקפות ששמעתי בעצמי ולמדתי בשיעורים שכביכול מבוססים על התניא
הם לא מבוררים ומדויקים גורמים חולי לנפש, או לפחות לקשיים, כישלונות ומחסומים מיותרים.
כי ה"מזון" והמידע שמכניסים לראש הכי משפיע על הלב ועל שאר האיברים עד התוצאות בחיים,
ואם הוא לא מדויק ואיכותי יכול לגרום "קלקולי קיבה", ובעיות קשות בחיים.
דוגמא אחת מתוך עשרות.
המושג הכי בסיסי הוא כמובן -
"מי אני" מי הוא היהודי
ועם מי אני נלחם בתוכי.
המושג שמשתמשים בו בלימוד התניא בעולם
שהאדם הוא נפש בהמית והנפש אלוקית ביחד,
יש ליהודי ח"ו פיצול אישיות.
מי הוא האדם? שניהם (לדעתם)
והאנשים שיותר מכירים את התניא , הם עוד יותר "חולים",
מצטטים מפרק כט' בתניא, שהאדם הוא הנפש הבהמית.
רק צדיקים בלי יצר הרע כלל הם הנפש האלוקית.
בקיצור פיצול אישיות קלאסי,
או גרוע מזה שהאדם היהודי, הוא הדיכאונות, הוא הכעסים, הוא החרדות
הוא ההתמכרויות.
אז בתפיסה הזאת, מי רוצה להיות יהודי?:)
אסביר למה:
הרי אדם לא יכול לא להיות הוא.
לאן שאני אלך, אני אבוא עם עצמי.
ואם אני המחלה (הנפש הבהמית)
היא איתי לתמיד!!!
כלומר במילים פשוטות על פי התפיסה הזאת
אתה חולה נפש ותישאר עם זה עד ביאת המשיח..
רק לעיתים מזומנות תוכל קצת להשתחרר מהאזיקים האלה.
(ע"י בריחה מעצמך).
לכן הביטויים שמשתמשים בהם הרבה פעמים בשיעורים והתוועדויות שרוצים להניע משהו זה:
"תצא מעצמך", "תכפה את עצמך", "תמסור את הנפש, את הרצון שלך לקב"ה",
"תבטל את עצמך", "תפסיק להיות...פחדן, חלש, תאוותן, מונח בעצמך....ועוד ועוד"
"חייבים להתחזק/להתוועד/ללמוד כל הזמן אחרת ניפול לתהום"
בעצם בביטויים האלה
גורמים חולי לראש ולרגשות ע"י הנחת יסוד מוטעית.
האדם הוא החולי, הנפש הבהמית,
דורשים ממנו לעופף, לקפץ מעל המחלה
ולהיות "לא הוא" , להיות אלוקי
חרוץ, נמרץ, חזק, בנינוחות, שמח עם מוטיבציה וכד'
לכמה רגעים/ ימים.
אבל כמה זמן אדם מסוגל להיות "באוויר"? לקפוץ? לעוף?
בסוף חוזרים לאותו מקום, ולפעמים עם כאב מהנחיתה לא?
עם מחלה חזקה יותר.
הריפוי והתפיסה האמיתית
כל הנאמר עד כה נכון, הכול אמיתי
אבל לגבי המקום שהאדם חווה, סובייקטיבי.
האדם מרגיש ככה, האדם מאוד מרגיש (מאז חטא האדם הראשון)
את הנפש הבהמית, את המחלות,
אבל הוא בריא מצד עצמו, מצד המציאות האובייקטיבית
לא משנה איזה מחלה יש לו, הוא בריא לחלוטין!!!
מה הכוונה הוא בריא, זה הרבה יותר מזה.
הוא נפש אלוקית שמחולקת לכתר, מוחין, מידות ומלכות.
בפרטים זה הולך ככה:
הוא מאמין, או רוצה בטוב, הוא עם ערך עצמי בלתי מותנה
הוא בתוכו במנוחה, הוא בשמחה, הוא באיחוד ויחוד עם השני ועם עצמו
הוא אוהב, הוא מכבד, הוא מרחם, הוא מודה, הוא עם ביטחון עצמי, הוא אמיתי והוא ענו.
הוא שלם מצד עצמו.
וכל הרע זאת חוויה שלו, לא הוא.
זה לא אומר שצריך להתעלם מחוויה זאת, רק להגדיר אותה נכון בראש (דבר ראשון).
מבחינה טיפולית זה אומר שהוא צריך להסתכל על המחשבות של החרדות, דיכאונות, כעסים וכד'
כמשהו חיצוני שמנסה להזיק לו, כנפש בהמית (או כהגדרה ותיוג שהוא נותן לה)
והוא צריך לחזור לעצמו ולהיות לא מושפע מהן, אך עם זאת לקבל את מציאותן שהן קיימות, "וחיות איתנו" .
הנה ההוכחות מא' עד ת' לדברי, שהיהודי הוא הנפש האלוקית...
הוכחה 1-
כיון שהמציאות העיקרית והאמיתית של יהודי (גם כנשמה בגוף למטה) היא נשמתו האלוקית, שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש", עד – בלשון הידוע – "ישראל וקוב"ה כולא חד", ולכן, כאו"א מישראל, בכל מצב שנמצא, קשור ומחובר עם הקב"ה (כי תבוא תשנ"ב)
הוכחה 2-
שלעתיד לבוא יראו בפועל ובגלוי את מציאותם האמיתית של ישראל, עצם הנשמה שהיא חד עם עצמותו ומהותו ית', "ישראל וקוב"ה כולא חד"
(תולדות תשנ"ב)
הוכחה 3-
החידוש שבירידת הנשמה למטה הוא שגם בהיותה בבחינת מציאות הרי היא חד עם עצמותו ית' (כמודגש בכך שגם במעמד ומצב ירוד לא יכול יהודי להפרד ח"ו מאחדותו ית') ולכן, נעשה על ידה החידוש שגם בתחתונים נעשית דירה לעצמותו ית'. (כי תצא תשנ"ב)
הוכחה 4-
שגם בהיותו נשמה בגוף למטה (בעולם הממשות) הרי הוא "חלק אלוקה ממעל", קשור עם שמים ממעל, "יהודי שמימי" – יש בכחו וצריך הוא לדרוש מעצמו לכתחילה את שלימות העבודה
(פרשת עקב)
הוכחה 5 –
כָּךְ נִשְׁמַת הָאָדָם...חֶפְצָהּ וְחִשְׁקָהּ בְּטִבְעָהּ לִפָּרֵד וְלָצֵאת מִן הַגּוּף וְלִדָּבֵק בְּשָׁרְשָׁהּ וּמְקוֹרָהּ, בַּה' חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא. זֶה רְצוֹנָהּ וְחֶפְצָהּ בְּטִבְעָהּ. וְטֶבַע זֶה הוּא שֵׁם הַמֻּשְׁאָל לְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּבְחִינַת טַעַם וָדַעַת (פרק יט בתניא)
פרק כט המדובר, הטעות למי שלא מעיין בעומק ובכל הפרק:
" שֶׁנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית הַמְּחַיָּה הַגּוּף הִיא בְּתָקְפָּהּ כְּתוֹלַדְתָּהּ בְּלִבּוֹ, נִמְצָא הִיא הִיא הָאָדָם עַצְמוֹ...
הֲרֵי הִיא הִיא הָאָדָם עַצְמוֹ. וְאִם כֵּן הוּא רָחוֹק מֵה' בְּתַכְלִית הָרִחוּק. שֶׁהֲרֵי כֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית יָכוֹל גַּם כֵּן לְהִתְאַוּוֹת לִדְבָרִים הָאֲסוּרִים שֶׁהֵם נֶגֶד רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, "
לפי התניא פה נראה לכאורה שהאדם זה המחלה, זה הנפש הבהמית.
אבל מי שמעיין שם לב שאדמו"ר הזקן אומר בהמשך אותו פרק ההפך ממש, בהוראות בפועל:
"דְּהַיְנוּ לִרְגֹּז עַל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית, שֶׁהִיא יִצְרוֹ הָרַע, בְּקוֹל רַעַשׁ וְרֹגֶז בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לוֹמַר לוֹ: אַתָּה רַע וְרָשָׁע וּמְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב וּמְנֻוָּל וכו',
נָתַן לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת וִיכֹלֶת לְהַגְבִּיהַּ עַצְמָהּ כְּנֶגְדָּהּ, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְעוֹרֵר לְהִתְגַּבֵּר עָלֶיהָ, לְהַשְׁפִּילָהּ עַל יְדֵי שִׁפְלוּת וּנְמִיכַת רוּחוֹ וְנִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס"
פתאום הוא מתייחס לנפש הבהמית כמשהו חיצוני לאדם עצמו, ליהודי שעליו הוא צריך לגבור.
"אֶלָּא וַדַּאי, מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עַצְמָן הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, רַק שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַמְּלֻבֶּשֶׁת בְּגוּפָם הִגְבִּיהַּ עַצְמָהּ עַל אוֹר קְדֻשַּׁת נַפְשָׁם הָאֱלֹהִית בְּגַסּוּת רוּחָהּ וְגַבְהוּתָהּ, בְּחֻצְפָּה בְּלִי טַעַם וָדַעַת."
וכאן מי זה עצמם- מי זה היהודי, מאמין בן מאמין
סיכום: כשאדמו"ר הזקן בתניא מדבר על החוויה של האדם הוא מאוד מרגש את הנפש הבהמית,
אבל מי הוא היהודי - החלק אלוקה,
הטוב, הטהור, הטוב - כל יהודי בכל זמן, גם אם הוא לא חווה אותה והיא נעלמת כרגע.
נשאר לו להביא את זה לידי ביטוי במציאות, ע"י מחשבה, דיבור ומעשה מדויקים.
נ.ב.
הטעות של לומדי התניא נובעת מכך
שתניא - בעיקר בחלק הראשון, מדברת בעיקר על שכל ומידות (נר"נ)
מדובר בעיקר על 10 הספירות , שם לא ניכר המעלה של הנפש האלוקית
כי יש אותם גם לנפש הבהמית.
גם לנפש הבהמית יש שכל בהמי, גם לנפש הבהמית יש רגש בהמי וכן מחשבה, דיבור ומעשה בהמיים.
רק כשמדברים על הכתר והיחידה, במאמרים אחרי התניא, זה מובן חד משמעית מי אנחנו.
הסיבה
התניא זה תורה שבכתב, כמו בחומש, לא תמיד מובן
איך לקיים את המצוות (כמו מצוות מילה - בחומש לא מובן איך למול ואיפה), ונאמר באריכות בתורה שבעל פה.
כך בתניא לא תמיד מבואר באריכות ההסברים הנרחבים, רק ברמז ומשפטים קצרים, כדי לקיים את מצוות "לב" ותיקון הרגשות.
LIVE - חד פעמי
סדנת עבודה פרונטאלית בהצלת נפשות על פי התניא!!!
מחרדות/התמכרויות /דיכאונות/התפרצויות זעם/אגו ונרקיסיזם
והבאתם לביטחון וערך עצמי, שמחה ואושר עילאי
בין 8- 12 טיפולים בלבד....
