האם באמת אפשר לשנות את בן הזוג?

רבים הטוענים שאי אפשר לשנות את בן או בת הזוג. לפי דעתם, הניסיון לשנות את האחר הוא מעשה מניפולטיבי שנידון לכישלון.

אך מה אם קיימת דרך אחרת? דרך שמבוססת על חכמת התניא והחסידות?

מאז שפרסמנו את הנושא "איך משנים את בן או בת הזוג", קיבלנו תגובות רבות. חלק התלהבו לשמוע את השיטה, וחלק כתבו לנו בתדהמה: "איך אתם מעזים לכתוב דבר כזה? זו גישה פסולה! כל היועצים אומרים שאסור לשנות את הצד השני!"

אחת הנשים כתבה:

"איך אתה מבקש לשנות את בן הזוג, איזו מנגישה זו?"

התשובה שנתתי לה הייתה פשוטה:

"אם את כבר הגעת למקום שאת שלמה עם בן הזוג שלך כמו שהוא, ואין לך שום רצון לשנות אותו - את לא צריכה להשתתף בשיחה שלנו. אבל אם יש עדיין דברים אצל בן הזוג שלך שקצת מפריעים לך, אולי כדאי להקשיב."

כי בואו נהיה כנים... בכל בית, יום יום, אנחנו שומעים רצונות לשינוי:

• "אני צריכה עזרה עם הילדים"
• "הייתי רוצה שתעזור יותר בבית"
• "אם רק היית יותר קשוב/ה..."

רוב האנשים מבקשים מבן הזוג להשתנות לטובת הזוגיות, לטובת הילדים, לטובת הבית. אנחנו רוצים לקדם את הזוגיות, ואת בן הזוג. השאלה היא לא האם לשנות, אלא איך עושים זאת נכון.

הרבה אנשים טוענים שזו התייפייפות: מצד אחד אומרים שאסור לשנות, ומצד שני כולם רוצים שינוי. הגישה שנלמד בספר זה נוגעת בנקודה עמוקה מאוד, והיא מבוססת על תורת הנפש החסידית וספר התניא.

אנחנו נגלה את הסוד מדוע הניסיונות לשנות את בן הזוג בדרך כלל נכשלים ואיך לגרום לשינוי אמיתי ובר-קיימא שבא מתוך אהבה ולא מתוך אינטרס. נלמד איך לקדם את הזוגיות בדרך שבה כולם מרוויחים.

נלמד גם איך לפתור קונפליקטים בנושא חינוך הילדים, שהוא אחד הנושאים הבוערים והקשים ביותר לטיפול בבית. איך עושים זאת בצורה שלא תפגע בילדים, לא תפגע באיזון הנפשי שלהם, וביכולת שלהם להשתלב בחיים.

פרק 1: הסוד לשינוי אמיתי - "כמים הפנים לפנים"

העיקרון העמוק שיעזור לך לשנות את המציאות הזוגית

בספר משלי, שלמה המלך מלמד אותנו: "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם"

אדמו"ר הזקן מפרש עיקרון זה בצורה מדהימה: כאשר אדם ניצב מול מים, הוא רואה את השתקפותו. כך גם בלב האדם - כאשר אתה מרגיש רגש מסוים כלפי הזולת, אתה למעשה "מכריח" אותו להרגיש את אותו רגש כלפיך.

זהו חוק טבעי שפועל בוודאות:

• כשאני אוהב - אני מעורר אהבה
• כשאני מעריך באמת - אני מקבל הערכה
• כשאני מכבד מעומק הלב - אני זוכה לכבוד

לדוגמה, כאשר אני חוזר הביתה ונותן לאשתי מחמאות שבאמת אני מרגיש אותם, מעריך אותה בכל לבי, או קונה לה פרחים לכבוד שבת מאהבתי אלייה- היא בוודאי תחזיר לי אהבה. אך אם אני מתייחס אליה בצורה לא ראויה, או מזלזל בה בליבי, היא תחזיר לי באותו מטבע (גם אם אני משחק אותה חייכן).

הרגשות פלוס המעשים שלי משפיעים על הסביבה שלי כמו כדור שחוזר אליי.

רבים שואלים: "האם אין כאן מניפולציה? האם אני לא עושה מעשים טובים רק כדי לקבל משהו בתמורה?" שאלה מצוינת!

התשובה היא שאין פה מניפולציה, אלא אמת עמוקה:

 האהבה קיימת בינינו באופן טבעי בעצם זה שאנחנו נשמה אחת, ומה שאנחנו עושים הוא פשוט לגלות את אותה אהבה שמסותרת בתוכנו, להביא אותה לידי ביטוי.

כאשר אני עושה מעשה של אהבה, זה מעורר את האהבה הקיימת אצל בן הזוג. זו לא מניפולציה - זו הדרך שבה אהבה פועלת.

האמת היא שהסיבה שרוב הניסיונות לשנות את בן הזוג נכשלים היא שהם באים ממקום של אינטרס עצמי. כשאני רוצה לשנות את בן הזוג כי "הוא לא מספיק טוב", או כי "אני צריך שהוא יהיה אחרת" - הוא ירגיש זאת ויתנגד.

אבל כאשר אני אוהב אותו באמת כפי שהוא, מקבל אותו עם כל מעלותיו וחסרונותיו, ורק אז מציע דרך לחיים איכותיים יותר - הוא יהיה פתוח לשינוי מתוך אהבה.

פרק 2: אהבה שאינה תלויה בדבר - המפתח לקבלה אמיתית

למה עלינו לקבל תחילה את בן הזוג כפי שהוא?

לפני שניתן לחולל שינוי אצל בן הזוג, עלינו להגיע למקום של בחירה מוחלטת. זהו השלב הקריטי ביותר שרבים מדלגים עליו.

אחד הזוגות שפגשתי היה במשבר עמוק

. במהרה גיליתי שהבעיה העמוקה הייתה שהאישה לא קיבלה את מה שציפתה. היא חשבה שבעלה יהיה יותר עדין, יותר חרוץ... היא לא הייתה שלמה עם מה שקיבלה וחשבה שמגיע לה יותר.

עשינו תרגיל פשוט: לקחנו דף, רשמנו את שמו של הבעל, ובצד ימין רשמה האישה את כל היתרונות שלו, ובצד שמאל את כל החסרונות. ואז אמרתי לה: "גברת, זה מה שקיבלת, זה מה שיש. באנגלית אומרים take it or leave it - קחי את זה או עזבי את זה."

כל ההתקדמות, גם בשביל שינוי וגם עם עצמנו, מתחילה מנקודת ההשלמה ובחירה במציאות. עד שלא תהיי שמחה בחלקך לא תוכלי להתקדם, תמיד תשאר לך "בגידה" בראש, שאת מחפשת משהו אחר.

ההבנה העמוקה שמשנה הכל

כשמקבלים את בן הזוג באמת, מגיעה הבנה עמוקה: כל חיסרון שאתה רואה אצלו נובע בדיוק מהיתרון שבחרת בו!

אם בחרת בחור עם עמוד שדרה, שיודע מה הוא רוצה ויש לו רגליים על הקרקע - תגלי אחרי החתונה שהוא גם עקשן, לפעמים קשוח מדי וקצת שתלטן. אבל זו אותה תכונה בדיוק!

אם בחרת באישה רכה ועדינה - אל תתפלא אם היא תישבר מהר יותר ולא תוכל להתמודד עם לחצים. מה ציפית? שתהיה עדינה ורכה בבית ובולדוזר מחוץ לבית?

לכן כשאנחנו מדברים על לקבל את בן הזוג, אנחנו מדברים על כל החבילה - היתרונות והמגבלות שבאים יחד.

האמונה בהשגחה פרטית

יש עוד רובד עמוק יותר כאן: האמונה בהשגחה פרטית.

 ברגע שיש לנו אמונה שבורא עולם מסדר לנו בדיוק את השידוך המתאים,

ושהוא יודע בדיוק את מי להתאים למי - אז אפשר להשלים עם המציאות מתוך אמונה.

אדם שמאמין שבן הזוג שלו הוא בדיוק המראה שהוא צריך לראות על מנת לתקן את עצמו,

 ושהקשיים הם חלק מהתיקון שלו בעולם - רואה את המציאות בצורה שונה לגמרי.

מתוך ההבנה הזו, אנחנו יכולים לאהוב את בן הזוג כמו שהוא, עם כל הדברים שנראים לנו "לא טובים", ורק אז להתחיל בתהליך של צמיחה משותפת.

פרק 3: איך יוצרים שינוי אמיתי - הזמן והמקום הנכונים

מתי וכיצד לגשת לשינוי בזוגיות

אחרי שלמדנו לקבל את בן הזוג כפי שהוא, ולאהוב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר, מגיע השלב הבא: איך בכל זאת מקדמים שינוי?

מתי לא לנסות לשנות

שאלו אותי: "מתי ביום זה הזמן הכי טוב לעשות את זה?" התשובה פשוטה ומופיעה בספר התניא: בשום אופן לא באמצע מריבה!

אדמו"ר הזקן מדבר על אדם שרוצה לתקן את עצמו, רוצה לעשות תשובה ולהשתנות.

הוא אומר: "באמצע היום זה אף פעם לא עובד." בזמן לחץ, בזמן סטרס, כשאנחנו בהיסטריה - אי אפשר לקדם שום שינוי חיובי.

בזמן ויכוח, כשהרגשות סוערים, צריך להפעיל את כוח האתכפיא - השליטה העצמית.

 זה הכוח החשוב ביותר בזוגיות.

אחד מזקני החסידים סיפר שביום חתונתו, אביו לקח אותו לשיחה אישית ואמר לו: "בני היקר, כל מה שלמדת בחסידות עד היום בנוגע לאתכפיא, תדע שזה הכל היה הכנה לחתונה." כלומר, היכולת לשלוט בעצמך ולא להוציא את כל מה שיש בפנים ברגע של כעס - זה הבסיס לזוגיות מוצלחת.

יישוב הדעת - התנאי ההכרחי

אם כך, מתי כן מעלים נושאים לשינוי?

אנחנו שואפים ליצור אווירה שנקראת בתניא "יישוב הדעת". מצב של רוגע חיצוני ופנימי.

בדיוק כמו עם הילדים - כשהם רבים ביניהם, אי אפשר לחנך אותם.

אבל אחרי שהתקלחו, אכלו ארוחת ערב, שמעו סיפור במיטה וחיבקנו אותם - אז הם פתוחים לקבל את מה שיש לנו להגיד.

כך גם בני זוג צריכים ליצור זמן קבוע של "יישוב הדעת":

• טיול רגוע ברחוב פעם-פעמיים בשבוע
• כוס קפה בבוקר או בערב
• זמן איכות בשבת
• 
  

חשוב למצוא זמן קבוע ועקבי,

שמראש מוקדש לשיחה פתוחה וכנה. רק מתוך אווירה של רוגע אפשר להעלות נושאים לשינוי.

הטעות שכולם עושים

אחת הטעויות הבסיסיות שזוגות עושים היא לפתוח משפט ב"למה אתה/את...". ברגע שמתחילים במילים האלה, הצד השני כבר בעמדת התגוננות. זה מיד מפעיל האשמה, פקיפה, ויוצר התנגדות.

במקום זאת, דברו על עצמכם:

• "אני חווה קושי כאשר..."
• "הייתי רוצה..."
• "אני מרגיש ש..."

כך, במקום "למה את מפעילה עלי דברים ישר כשאני נכנס הביתה?", אפשר לומר: "אני חווה קושי להיכנס הביתה כשיש עליי לחץ מיד. הייתי שמח לכמה דקות של התארגנות, ואז אוכל לעזור יותר."

כשמדברים על החוויה האישית שלנו, בלי להאשים,

 בן הזוג פחות מרגיש מותקף ויותר פתוח להקשיב ולהשתנות.

פרק 4: שתי דרכים לשינוי על פי התניא - מלמעלה למטה ומלמטה למעלה

גישות משלימות לעבודה פנימית בזוגיות

בחסידות ובספר התניא מתוארות שתי תנועות בעבודת הנפש,

 שתי גישות הפוכות שאנחנו צריכים לאמץ כדי ליצור שינוי אמיתי - אצלנו ואצל בן הזוג.

הדרך הראשונה: מלמעלה למטה - שינוי התודעה

הגישה הראשונה, שמודגשת בחב"ד ובחסידות,

אומרת שהשינוי מתחיל בראש. זוהי הדרך של "מלמעלה למטה":

1. תחילה משנים את התפיסה והתודעה - את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם
2. מתוך שינוי התפיסה נולד רגש חדש
3. הרגש החדש מוביל למחשבות, לדיבורים ולמעשים חדשים

לדוגמה, כדי לשנות את היחס לבן הזוג:

• נתחיל בהתבוננות עמוקה בכל המעלות שלו
• נחשוב על כמה הוא/היא מתאמץ/ת בשבילנו
• נזכיר לעצמנו שהכל בהשגחה פרטית וזה בדיוק בן הזוג שה' התאים לנו
• 
  

מתוך ההתבוננות הזו נולד רגש חדש של אהבה והערכה, ומתוך הרגש יבואו מעשים של אהבה,

 מחמאות, ומעשי חסד.

הדרך השנייה: מלמטה למעלה - שינוי ההתנהגות תחילה

אבל יש גישה שנייה, שגם היא מופיעה בתניא,

ולעתים היא דווקא היעילה יותר במצבי משבר. זוהי דרך "מלמטה למעלה":

1. מתחילים בשינוי ההתנהגות החיצונית
2. ההתנהגות משפיעה על הרגש
3. הרגש משנה בסופו של דבר את התפיסה

לפעמים, כשאנחנו במצבים קשים, כמו אחרי ריב או משבר, המוח והלב "סתומים" ואיננו מסוגלים להתבונן ולעורר רגשות חיוביים. במצבים כאלה, אדמו"ר הזקן מייעץ לנו להתחיל במעשים קטנים של אהבה, גם אם עדיין איננו מרגישים אותה.

המעשים החיצוניים הללו יעוררו בהדרגה את הרגש הפנימי.

קבלת עול - הכוח המיוחד של הדור שלנו

יש כאן נקודה עמוקה מאוד: הרבי מלובביץ' מדבר על כך שזה אחד המאפיינים של הדור שלנו - היכולת לפעול מתוך "קבלת עול", גם כשהרגש עדיין לא שם.

כשאתה נכנס הביתה, תכין מראש חמש מחמאות ותגיד אותן, אפילו אם עדיין אינך מרגיש אותן במלואן. כשתכריח את עצמך לעשות מעשים של אהבה, בסופו של דבר תתחיל גם להרגיש אותה.

הרבי מסביר שהדור שלנו חלש יחסית ברגש, ודווקא מתוך "קבלת עול" של עשיית המעשים הנכונים, יבואו גם הרגשות החיוביים.

פרק 5: ההבדל בין מניפולציה לאהבה אמיתית

כיצד לזהות את ההבדל בין שינוי מתוך אינטרס לשינוי מתוך אהבה

אחד הקשיים הגדולים בנושא שינוי בן הזוג הוא החשש ממניפולציה. איך נדע שאנחנו פועלים ממקום נקי ולא ממקום של אינטרס אישי?

המניע קובע הכל

ההבדל המהותי בין מניפולציה לבין אהבה אמיתית הוא המניע:

• מניפולציה: "אני רוצה שהוא ישתנה כי זה יהיה נוח לי"
• אהבה אמיתית: "אני רוצה שהוא ישתנה כי זה יהיה טוב לו, למשפחה, ולקשר שלנו" אני אוהב אותה אז אני חושב לטובתה.

כשאנחנו רוצים לשנות את בן הזוג ממקום של ביקורת, מתוך תחושה שהוא לא מספיק טוב - הוא ירגיש זאת מיד, וכמובן יתנגד. אף אחד לא רוצה להשתנות בגלל שמישהו אחר לא מרוצה ממנו.

הצד השני מרגיש את הכוונה שלך

המדהים הוא שלבן הזוג יש חוש מפותח מאוד לזהות את הכוונה האמיתית שלנו.

 כשאנחנו אומרים "אני אוהב אותך כמו שאתה" אבל בעצם מתכוונים "אני אוהב אותך אם תשתנה" - הוא יזהה את הסתירה הזו מיד.

לכן פעולה מתוך אהבה אמיתית חייבת לבוא ממקום של שלמות פנימית, של אמת. אתה באמת צריך להגיע למקום שבו אתה מקבל את בן הזוג כמו שהוא, עם כל החסרונות והמעלות שלו.

השאלה הפנימית לבדיקה עצמית

לפני שאתה מנסה לחולל שינוי אצל בן הזוג, שאל את עצמך:

• "האם אני באמת אוהב אותו/אותה גם אם הוא/היא לא ישתנה?"
• "האם אני יכול לחיות איתו/איתה בשמחה גם אם השינוי לא יקרה?"
• "האם הבקשה שלי לשינוי היא באמת לטובתו/ה, או רק לנוחות שלי?"

רק אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית, אתה פועל ממקום אמיתי של אהבה ולא ממקום של מניפולציה.

הדרך לשינוי אמיתי

השינוי האמיתי יתחולל דווקא כשנשחרר את הציפייה והדרישה לשינוי. כשנאהב באמת, ללא תנאים, הצד השני ירצה מעצמו להשתנות ולהיטיב עמנו.

זוהי הפרדוקס הגדול: דווקא כשאנחנו מוותרים על הרצון לשנות את השני, השינוי יכול להתרחש. זוהי האמת של "כמים הפנים לפנים" - כשאני משקף אהבה אמיתית, אני מקבל אהבה אמיתית בחזרה, וזה פותח פתח לצמיחה משותפת.

פרק 6: אתכפיא - כוח השליטה העצמית בזוגיות

כיצד לפתח את היכולת לעצור לפני שמגיבים בכעס

אחד הכלים החשובים ביותר שהתניא מציע לחיים בכלל ולזוגיות בפרט הוא כוח ה"אתכפיא" - היכולת לשלוט בעצמנו ולא להתפרץ גם כשאנחנו כועסים.

מהי אתכפיא?

אתכפיא פירושה כפיית האגו והנפש הבהמית. זוהי היכולת לכפות ולשלוט על הנפש הבהמית, שאחת מתכונותיה היסודיות היא הכעס. הנפש הבהמית רוצה להגיב מיד, לפרוק את הכעס ולהתפרץ - ואתכפיא היא הכוח לשים עליה רסן.

בזוגיות, אתכפיא היא מיומנות קריטית: היכולת לכפות את הנפש הבהמית ולא לתת לה להשתלט ולהרוס ברגע אחד של כעס מה שבנינו בעמל רב. זה הכוח לשתוק כשעדיף לשתוק, לא לומר את המילה הפוגענית אפילו כשהיא צועקת מבפנים להשתחרר, ולתת לנפש האלוקית - הנפש הגבוהה יותר - להוביל את התגובה שלנו.

הסיפור על החסיד ואביו

אחד מזקני החסידים סיפר: בבוקר חתונתי, אבי לקח אותי לשיחה אישית. הוא אמר לי: "בני היקר, כל מה שלמדת בחסידות עד היום בנוגע לאתכפיא, תדע שזה הכל היה הכנה לנישואין."

החסיד לא הבין בדיוק למה אביו מתכוון, אבל כבר ביום שאחרי החופה, כשחזר הביתה מהתפילה ואשתו אמרה לו משהו שעורר בו כעס, הוא נזכר בדברי אביו ושלט בעצמו. "וכך," הוא אמר, "חסכתי את המריבה הראשונה."

איך מפתחים אתכפיא?

1. מודעות - להכיר את הטריגרים שלנו: מה מעורר בנו כעס? מתי אנחנו נוטים להתפרץ?
2. השהייה - לפתח הרגל של השהיית תגובה: לספור עד 10, לנשום עמוק, לצאת מהחדר אם צריך
3. זיהוי קולות - ללמוד להבחין בין קול הנפש הבהמית (שרוצה להגיב בכעס) לבין קול הנפש האלוקית (שמציעה תגובה מאוזנת)
4. תרגול יומיומי - לתרגל את האתכפיא בסיטואציות קטנות בחיי היומיום: לוותר על מאכל שאוהבים, להימנע מלדבר לשון הרע, להתאזר בסבלנות בתור

התוצאות של אתכפיא בזוגיות

כשאנחנו מתרגלים אתכפיא בזוגיות, אנחנו למעשה בונים חיץ בין הטריגר לתגובה. יש אירוע מעורר כעס, יש תחושת הכעס עצמה - ואז, במקום תגובה אוטומטית, יש רווח. ברווח הזה אנחנו יכולים לבחור תגובה מודעת.

תרגול מתמיד של אתכפיא מוביל לשינוי עמוק: עם הזמן, הנפש הבהמית מתחנכת ולומדת שהיא אינה השולטת. התגובות האוטומטיות שלנו משתנות, והכעס עצמו מופיע פחות.

כפי שאמר אדמו"ר הזקן: "מוח שליט על הלב" - הנפש השכלית, המודעת, יכולה לשלוט ברגשות הנפש הבהמית. זהו הבסיס לכל שינוי בחיים, וודאי שבזוגיות.

פרק 7: יישוב הדעת - האווירה שמאפשרת שינוי

כיצד ליצור סביבה רגועה שבה אפשר לתקשר באמת

אחד המושגים היסודיים בתניא הוא "יישוב הדעת" - מצב נפשי של רגיעה וצלילות מחשבתית שבו אנחנו יכולים לפעול מתוך בחירה ולא מתוך תגובה אוטומטית.

מהו יישוב הדעת?

יישוב הדעת הוא המצב הנפשי שבו הנפש האלוקית פעילה ודומיננטית, והנפש הבהמית רגועה ואינה משתוללת. זהו מצב של איזון פנימי, בהירות מחשבתית ורגשית, ופתיחות לאמת.

ביישוב הדעת, איננו מוצפים רגשית, ולכן אנחנו יכולים לראות את המציאות בצורה מדויקת יותר, להבין את נקודת המבט של האחר, ולהגיב בצורה שקולה ואוהבת.

יישוב הדעת בזוגיות

בזוגיות, יישוב הדעת הוא קריטי. כשאנחנו נמצאים במצב של לחץ, עייפות, רעב או כעס, אין לנו יישוב הדעת, ולכן לא נוכל לפתור בעיות בצורה יעילה או לתקשר באופן בריא.

בדיוק כמו שאיננו מחנכים ילדים כשהם עייפים ורעבים, כך איננו פותרים בעיות זוגיות כשאחד מבני הזוג (או שניהם) אינם ביישוב הדעת.

כיצד ליצור יישוב הדעת?

1. קביעת זמן מתאים - לקבוע מראש זמן לשיחות זוגיות משמעותיות, כשאנחנו רעננים וערניים
2. סביבה תומכת - ליצור סביבה פיזית נעימה: נקייה, שקטה, ללא הסחות דעת
3. ניתוק מהסחות - לכבות טלפונים וכל מכשיר אלקטרוני אחר בזמן השיחה
4. דאגה לצרכים הבסיסיים - לוודא שאיננו רעבים, צמאים או עייפים מדי
5. יצירת אווירה חיובית - להתחיל את השיחה במשהו נעים: מחמאה, הבעת הערכה, או זיכרון חיובי משותף

זמני איכות קבועים

חשוב במיוחד ליצור זמני איכות קבועים במהלך השבוע, זמנים שבהם יש לכם יישוב הדעת:

• טיול רגוע בסביבה נעימה פעם בשבוע
• ישיבה משותפת עם כוס קפה או תה בבוקר או בערב
• ארוחת שבת ללא הסחות
• "דייט" זוגי שבועי

בזמנים אלו, בנוסף להנאה המשותפת, ניתן לשוחח על נושאים שדורשים תשומת לב ורגישות, לפתור בעיות, וליצור חיבור עמוק יותר.

מקל של יישוב הדעת

טיפ מיוחד שלמדנו מהחסידות: לפעמים כשהוויכוח מתלהט, אפשר להשתמש ב"מקל של יישוב הדעת". זהו סימן מוסכם מראש (יכול להיות מקל ממשי, או סימן מילולי כמו "זמן יישוב הדעת"),

שמשמעותו: אנחנו מפסיקים את הדיון עכשיו, לוקחים פסק זמן ליישוב הדעת, וחוזרים לשיחה כשאנחנו רגועים יותר.

אין זו בריחה מהבעיה, אלא הכרה בכך שללא יישוב הדעת, לא נוכל לפתור את הבעיה באמת.

פרק 8: הטעות שכולם עושים בתקשורת זוגית

למה "למה אתה/את..." הורס את הסיכוי לשינוי

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בתקשורת בין בני זוג היא השימוש במשפטים שמתחילים ב"למה אתה/את...". משפטים אלו נשמעים טבעיים וספונטניים, אך בפועל הם הורסים את הסיכוי לתקשורת בריאה ולשינוי אמיתי.

האנטומיה של "למה אתה/את..."

כשאנחנו שואלים "למה אתה תמיד מאחר?", "למה את אף פעם לא מקשיבה?", "למה אתה לא עוזר בבית?" - המשפטים הללו נחווים על ידי השומע כהתקפה. וכשמותקפים - מתגוננים.

מבנה המשפטים הללו:

1. מתחילים בהטלת ספק בהתנהגות של הצד השני ("למה")
2. ממשיכים בהצבעה ישירה על הצד השני ("אתה/את")
3. לעתים קרובות מוסיפים הכללה ("תמיד", "אף פעם", "כל הזמן")
4. מתארים התנהגות שלילית במונחים מוחלטים

התוצאה: בן הזוג נכנס למגננה, מרגיש מותקף, ובמקום להקשיב לבקשה - הוא מתגונן או תוקף בחזרה.

הפתרון: דברו על עצמכם, לא על האחר

במקום לשאול "למה אתה לא עוזר בבית?" -

אפשר לומר: "אני מרגישה עמוסה מאוד בעבודות הבית, והייתי שמחה לקבל עזרה."

במקום "למה את תמיד מאחרת?" - אפשר לומר: "אני מרגיש מתוסכל כשאנחנו מאחרים, וחשוב לי להגיע בזמן."

מבנה התקשורת המומלץ: אני, מרגיש, כאשר

שיטה יעילה במיוחד היא מבנה התקשורת הבא:

1. אני מרגיש/ה... (רגש: עצוב, כועס, מתוסכל, דואג...)
2. כאשר... (תיאור ניטרלי של המצב, ללא האשמה)
3. והייתי רוצה/צריך... (בקשה ברורה וחיובית)

לדוגמה:

• "אני מרגישה בודדה כשאתה עסוק בטלפון בערב, והייתי רוצה שנקדיש זמן לשוחח יחד."
• "אני מרגיש מתוסכל כשאנחנו לא מצליחים לחסוך, והייתי רוצה שנבנה יחד תכנית כלכלית."

ההבדל בין "אני" ל"אתה"

כשאנחנו מדברים בגוף ראשון ("אני"), אנחנו:

• מתארים את החוויה שלנו, שלא ניתנת לערעור
• לוקחים אחריות על הרגשות שלנו
• מזמינים את הצד השני להבין אותנו
• מדברים מתוך פגיעות וכנות

כשאנחנו מדברים בגוף שני ("אתה"), אנחנו:

• מטילים אחריות על האחר
• יוצרים התגוננות אוטומטית
• מניחים שאנחנו יודעים את כוונות הצד השני
• 
  

התוצאות המדהימות של שינוי בשפה

זוגות שלמדו לשנות את דפוס התקשורת הזה מדווחים על שינוי דרמטי ביחסים. פתאום, במקום ויכוחים אינסופיים ומעגליים, יש הקשבה אמיתית ונכונות לבוא לקראת הצד השני.

מדהים לראות איך שינוי קטן בשפה יכול לחולל שינוי עצום באיכות הזוגיות!

פרק 9: לדבר על עצמך במקום להאשים את האחר

כיצד לנסח בקשות כך שבן הזוג ירצה להשתנות

הפרק הקודם הציג את הבעייתיות של משפטי "למה אתה/את...". כעת נעמיק בדרך הנכונה לדבר - כיצד לפנות לבן הזוג באופן שיעורר בו רצון אמיתי להשתנות.

החוכמה שבדיבור על עצמנו

כשאנחנו מדברים על עצמנו במקום להאשים את האחר, אנחנו מעבירים את הפוקוס מהטלת אשמה - לשיתוף ופגיעות. זהו מהלך עמוק שמשנה את כל הדינמיקה בשיחה.

בן הזוג שלנו, במקום להרגיש מותקף ולהיכנס להגנה, יכול פשוט להקשיב ולהבין את הצרכים והרגשות שלנו. מתוך הבנה זו נולד רצון טבעי לעזור ולהיענות לבקשות שלנו.

שיתוף אותנטי במקום דרישות

המפתח הוא לשתף באופן אותנטי ופגיע, במקום להציג דרישות:

במקום: "אתה צריך לעזור יותר עם הילדים" נסו: "אני מרגישה מותשת בתקופה האחרונה, והטיפול בילדים לוקח ממני המון אנרגיה. הייתי שמחה אם תוכל לקחת חלק גדול יותר."

במקום: "את צריכה לשמור יותר על הכסף" נסו: "אני חש דאגה כשאני רואה את ההוצאות שלנו, והייתי רוצה שנחשוב יחד איך אנחנו יכולים לחסוך יותר."

דיבור מתוך פגיעות

דיבור מתוך פגיעות דורש אומץ. זה דורש מאיתנו להודות בצרכים, בכאבים ובחולשות שלנו, במקום לתקוף ולהאשים את האחר.

כשאנו מדברים מתוך פגיעות, אנחנו למעשה יוצרים הזדמנות לקרבה ואינטימיות גדולות יותר. רוב בני האדם מגיבים לפגיעות של האחר ברצון לדאוג ולהגן. זו התגובה הטבעית והאנושית.

ניסוח בקשות באופן חיובי

נקודה חשובה נוספת היא לנסח את הבקשות באופן חיובי:

במקום: "אל תבזבז את כל הערב בטלפון" נסו:

 "אשמח אם נוכל לבלות יחד את הערב בשיחה ואולי במשחק משותף"

במקום: "תפסיקי לאחר כל הזמן" נסו: "חשוב לי שנגיע בזמן לאירועים,

זה יעזור לי להרגיש רגוע יותר"

בקשות חיוביות מראות את הכיוון הרצוי, במקום רק לשלול את ההתנהגות הלא רצויה.

החסידות מלמדת: מרירות מול מתיקות

בחסידות מדברים על ההבדל בין דיבור מתוך מרירות לבין דיבור מתוך מתיקות. כשאנחנו מדברים מתוך מרירות, כעס וטינה, המילים שלנו נושאות אנרגיה שלילית שמעוררת התנגדות.

לעומת זאת, כשאנחנו מדברים מתוך מתיקות, אהבה וקבלה, המילים שלנו נושאות אנרגיה חיובית שמעוררת היענות. זה לא רק מה שאנחנו אומרים, אלא גם האנרגיה שמלווה את המילים שלנו.

הדיבור על עצמנו, מתוך פגיעות ואותנטיות, טבעי שיישא אנרגיה של מתיקות, וזה מה שיפתח את לבו של בן הזוג.

פרק 10: חמש שפות האהבה על פי התניא

איך לבטא אהבה בדרך שבן הזוג באמת יקלוט אותה

בחסידות לומדים על "אורות וכלים" - הצורך להביא את האור (האהבה) בכלים (בדרכי ביטוי) המתאימים למקבל. כדי שהשינוי בבן הזוג יתרחש באמת, עלינו לדעת לא רק מה לומר, אלא גם איך לבטא את האהבה בדרך שהוא יכול לקלוט ולהפנים.

אהבה לפי התניא

בתניא מדובר על שלוש דרגות באהבה:

1. אהבה מגולה - אהבה שמתבטאת ברגשות גלויים וחזקים
2. אהבה מוסתרת - אהבה שאינה מורגשת בגלוי, אך מנחה את ההתנהגות
3. אהבה טבעית - אהבה שטבועה בנפש, מעבר לרגש

כל אחד מאיתנו חווה ומבטא אהבה בדרך שונה, וחשוב לזהות את "שפת האהבה" של בן הזוג כדי ליצור חיבור אמיתי.

שפות האהבה מותאמות לבן הזוג

1. מילות עידוד והערכה - ביטוי מילולי של הערכה, תודה ואהבה

• בחסידות: כוח הדיבור, השפעה מלמעלה למטה
• "מפרגן בפה מלא", "לדבר אל הלב"

1. זמן איכות - תשומת לב מלאה ונוכחות

• בחסידות: התקשרות, דבקות, ביטול הישות
• "להיות שם באמת עבור השני"

1. מתנות - סמלים פיזיים של אהבה והערכה

• בחסידות: המשכה למטה, התגשמות האהבה בעולם החומר
• "נתינה כביטוי לקשר נשמתי"

1. מעשי שירות - מעשים שמראים דאגה ואכפתיות

• בחסידות: השפעה במעשה, "המעשה הוא העיקר"
• "לתת מעצמי עבור האחר"

1. מגע פיזי - חיבוקים, נשיקות, אחיזת ידיים

• בחסידות: יחוד והתכללות, אחדות גמורה
• "לבטא את אחדות הנשמות דרך הגוף"
• 
  

לזהות את שפת האהבה של בן הזוג

כדי לזהות את שפת האהבה של בן הזוג, שימו לב:

• למה שהוא/היא מתלונן/ת עליו הכי הרבה (בדרך כלל זה מה שחסר)
• לדרך שבה הוא/היא מבטא/ת אהבה כלפיכם (לרוב אנשים נותנים מה שהם רוצים לקבל)
• למה שגורם לו/לה להרגיש אהוב/ה במיוחד

תוכלו גם פשוט לשאול: "מה גורם לך להרגיש אהוב/ה?" או "מה אני יכול/ה לעשות כדי שתרגיש/י אהוב/ה יותר?"

להתאים את הביטוי לשפת האהבה של בן הזוג

כשאנחנו מביעים אהבה בשפה שבן הזוג יכול לקלוט, אנחנו יוצרים את התנאים המושלמים לשינוי חיובי:

אם שפת האהבה של בן הזוג היא מילות עידוד:

• תנו מחמאות ספציפיות יום-יום
• אמרו "אני אוהב/ת אותך" לעתים קרובות
• השאירו פתקים קטנים עם מילים חמות

אם שפת האהבה שלו/ה היא זמן איכות:

• קבעו "דייטים" קבועים
• שוחחו ללא הסחות דעת
• תנו תשומת לב מלאה כשהוא/היא מדבר/ת

אם שפת האהבה שלו/ה היא מתנות:

• הביאו מדי פעם מתנות קטנות, ללא סיבה מיוחדת
• זכרו אירועים מיוחדים
• בחרו מתנות שמראות שאתם באמת מכירים אותו/ה

אם שפת האהבה שלו/ה היא מעשי שירות:

• עזרו במטלות בית ללא שיתבקש
• שאלו "מה אני יכול/ה לעשות כדי להקל עליך?"
• סיימו משימות שהוא/היא לא אוהב/ת לעשות

אם שפת האהבה שלו/ה היא מגע פיזי:

• הרבו בחיבוקים, נשיקות קטנות ואחיזת ידיים
• עסו את הכתפיים שלו/ה אחרי יום מתיש
• שבו קרוב זה לזה בזמן צפייה בטלוויזיה

האהבה כבסיס לשינוי

כשבן הזוג מרגיש אהוב, באמת אהוב, הוא נעשה פתוח לשינוי. כפי שמלמד אותנו עקרון "כמים הפנים לפנים", אהבה מעוררת אהבה, והאהבה הזו יוצרת רצון עמוק לשמח את האהוב.

כשאנחנו מלאים באהבה, אנחנו גם יותר פתוחים לראות את האמת, להכיר במגבלות שלנו, ולהשתנות ולהשתפר. האהבה היא הקרקע הפורייה שממנה יכול לצמוח כל שינוי חיובי.