3 טעויות נפוצות בפיתרון קונפלקטים שמלמדים בכל הרצאה שגורמים לזוג לריב ולהתגרש בסוף...
מה הכוונה קונפליקטים?
זה מצב של ויכוח שכל אחד מבני הזוג רוצה משהו אחר.
לדוגמא: אחד רוצה לגור ברמת הגולן אחד רוצה לגור בתל אביב.
אחד רוצה לחנך את הילדים בצורה יותר חופשית ללא חוקים, אחד רוצה בחוקים וסדר מסודר.
אחד רוצה ליהנות ולבלות עם הכסף של המשפחה ואחד רוצה לחסוך לעתיד ורוד יותר.
וכו' וכו'.
איך בדרך כלל זוגות פותרים קונפליקטים?
דעתו של צד אחד "מנצחת" והשני מוותר – מתקפל.
הרבה פעמים הצד "המוותר" צובר מזה כעסים פנימיים, מודעים או לא מודעים, שבסוף זה מתבטא בכעסים, עצבים, ריחוק ורצון להתגרש.
3 טעויות נפוצות בפתרונות קונפליקטים (מתוך 20 שנלמד בקורס המלא)
**אגב לצערי מלמדים את זה יועצים בהרצאות ובספרים, דברים שלא מביאים תוצאות לזוגות ויותר מזה - גורמים לזוגות להתגרש.
- 1) לבקש בנחמדות ולצפות שהדברים יקרו –
לבקש בצורה מכובדת ויפה זה מעולה, אבל מי אמר שבן/בת הזוג
רוצה או יכול בכלל לבצע את מה שמבקשים ממנו.
(לפעמים לבקש בנחמדות ויפה זה צורה נוספת של שתלטנות וחוסר כבוד, שהשני יעשה מה שאומרים לו)
דוגמא מהבית שלי: לא מזמן רציתי שאשתי תגהץ לי יותר חולצות, כי יש לי הרבה פגישות עם זוגות או סדנאות.
ביקשתי ממנה מאוד יפה ומכובד, אך התשובה הייתה שהיא ממש עמוסה ולא תצליח להגיע לזה.
המצב המתוקן – הוא להבין שהבן/בת זוג לא חייב להסכים למה שאתה רוצה, גם אם הבקשה הייתה יפיפייה ומכובדת.
פתרון קונפליקטים מתוקן היא פתרון ע"י החלטה משותפת, ללא כפייה, ללא הרצאות מתישות, ללא כוחניות, ללא ציפיה שהשני יבצע את רצוני, אלא פתח לדיון בנושא.
כלומר, פתרון טוב הוא פתרון ששני בני הזוג מרוצים מההחלטה שהתקבלה ע"י שניהם ושניהם רוצים לקיים אותה.
במילים אחרות, ההחלטה לא נכפתה על אף אחד מבני הזוג או אף אחד לא מרגיש שהוא נותן מעצמו מעל ומעבר, "וויתר" בצורה יוצאת דופן.
מצב כזה, כאמור, בסופו של דבר גורם ל"הצטברות רעלים" וכעסים ובסוף, ברגע אחד, לפיצוץ של הזוגיות והטחות אשמה,
לכן זה אינטרס של שני בני הזוג שלא תהיה שום כפייה. זאת הכוונה לפתרון קונפליקטים בצורה מכובדת.
בלשון החסידות: לומדים מתלמידי רבי עקיבא שהייתה להם אהבת ישראל, כי זה מה שרבם (רבי עקיבא) לימדם והכניסם לליבם, אך לא היה להם כבוד, שחוסר כבוד אליהם התבטא בכך שרצו בשם "האהבה" לשכנע את חברם ללכת במה שהבינו בדעתם שנכון לעשות למרות שהוא לא הסכים לכך.
- 2) לחפש לרצות את השני –
הרבה פעמים אחד הצדדים לא רוצה לקיים או לא יכול לקיים את הבקשה שמבקשים ממנו בזוגיות, והוא בסופו של דבר עושה אותה אך ורק כדי לרצות את בן הזוג.
מי שהרצון שלו התקיים, מאוד מרוצה באותו רגע, אבל בסופו של דבר זה מאוד מזיק לזוגיות.
זה מעולה לשמח את בן/בת הזוג, אבל לעשות דברים כדי לחפש את האישור של בן/בת הזוג זה דבר שלאורך זמן יגרום הרס וחורבן.
כלומר שהשני מבקש מאיתנו משהו שחשוב לו, המקום הראשוני שצריך להיות הוא שאנחנו בטח רוצים שלשני יהיה טוב.
אבל הרבה פעמים זה לא מסתדר עם הרצון שלנו, או שזה לא אפשרי מבחינתנו לעמוד במה שהוא רוצה.
מצד אחד - חשוב שנציין את הרצון שלנו, שהשני יהיה שמח, ויקבל את מבוקשו.
מצד שני צריך להגיד לו את הקושי שלנו ביישום הדברים שהוא מבקש.
וכך ליצור דיון על מנת "לפתוח את המוח", שתתקבל החלטה שטובה והיא לרצונם של שני הצדדים.
מה גיליתי כשעבדתי עם השיטה הרגילה לטיפול בזוגות, שלימדו אותי במכללה ובאוניברסיטה ולמה שיניתי אותה? בסרטון הקצר
לדוגמא: גבר מגיע הביתה מעבודה והאישה רוצה קצת אוויר מהעומס של הילדים, בית והעבודה, היא מיד נותנת לו את הילדים "שישחרר אותה".
אם הרצון שלו זה להגיע הביתה ולנוח קצת, לאכול עד שהוא יהיה מסוגל לתפקד בבית, הוא צריך לציין את זה ולהגיע לפתרון שהוא טוב לשניהם.
ולא לעשות את הדברים שהיא בקשה ולאחר תקופה מסוימת הוא נשבר ולא עושה כלום, או מתפוצץ שמפילים עליו "כל הזמן" דברים.
מה שנלמד בקורס "הירושה" זה: ללמד זוגות לפתור קונפליקטים כך ששני הצדדים מרוצים מהפתרון, לגרום לזוג לא להיות תלויים בייעוץ חיצוני, אלא לתת להם את היכולת לפתור קונפליקטים בכוחות עצמם.
- 3) לדבר ישירות, להיות "כנים" – לשפוך את הרגשות והנפש
אנשים מדברים בבית בצורה לא מתוקנת, גסה ובוטה וקוראים לזה "להגיד את האמת".
כאשר מלמדים אותם לדבר נורמלי, להגיד תודה מכל הלב, להעריך את השני, לדבר בכבוד ובנועם הם קוראים לזה – להיות לא אמיתי, לשקר, להיות מזויף...
כלומר הם קוראים לדיבור מתוך הנפש הבהמית, היצר הרע, המקום המפלצתי של אגו, אינטרסים ושתלטנות – אמת.
ולדיבור מתוקן, מתוך ענווה, רוגע ושלווה מתוך הנפש האלוקית, המתוקנת הרכה המכבדת – שקר.
לפעמים הם מדברים בישירות/ חוסר כבוד/ גסות כי חושבים שהבן/בת זוג חבר שלהם והם קוראים לזה פתיחות, לפעמים מתוך אהבה ואכפתיות לשני. אבל אם זה פוגעני לשני, אין פה אכפתיות ואין פה אמת.
לסיכום: ברגע שהדיבור הוא דורש, מצווה, מכריח ודורס, או לחלופין מתלונן, סוחט, עם מניפולציות רגשיות (גם בשם "האמת") זה גורם לדיונים פשוטים להיות מריבות קשות ביותר ולא להגיע לפתרון של קונפליקט וויכוח הפשוט ביותר.
ללחוץ כאן על הלינק לשמוע את שיחת האימון המלאה>>>
בנוסף ראיון ברדיו - איך עושים ניסים לזוגות והופכים אותם מאויבים לאוהבים במקסימום 12 טיפולים?
