"כעס והתפרצויות זעם" איך מטפלים בזה באמצעות הכלים הטיפוליים על פי התניא? מאת: היועץ גיל ברק
נתחיל מציטוט מפרק א' בתניא והסבר טיפולי אחריו:
"כעס וגאווה מיסוד האש שנגבה למעלה."
**אני מוסיף כמה מילים לדברי אדמו"ר הזקן כדי לקבל הסבר טיפולי (ממה נובע כל דבר).
כעס
כעס (שנובע מ) גאווה (שורשו) מיסוד האש (מה זה אומר גאווה>>) שנגבה למעלה
כלומר הכעס נובע מהגאווה, כמה שלאדם יש יותר גאווה יש לו לו יותר כעס.
מה היא גאווה?
אדם שרוצה בתוכו לשלוט על מה שמתרחש בחיים שלו, במציאות, יש לו צפיות מעצמו ומאחרים וחושב שכולם חייבים לו
(כולל ובעיקר הקב"ה).
אותו אדם שכועס זה בגלל שלא מסתדרים דברים כמו שהוא רוצה ( נגבה למעלה).
הוא מחפש שליטה בחיים ולא מסוגל לשחרר את השליטה לטוב האמיתי (הקב"ה) שינהל לו את החיים.
כי הוא חכם יותר מהקב"ה, הוא מבין יותר איך החיים שלו צריכים להיות....
ויש לו ציפיות גבוהות מעצמו ומאחרים וכשדברים לא מסתדרים - הוא מתפוצץ.
(יש לעיין בפרק כה' באיגרת הקודש בתניא, עם הסבר מפורט)
**כאן העבודה זה לשחרר, לזרום, לשחרר את השליטה,
אנחנו לא מנהלים את העולם, אנחנו לא מנהלים אנשים, לא את הפה שלהם ולא את מעשיהם.
כל רגע יכול להיות משהו לא צפוי וזה לטובתנו. זה כיף, כי זה בא מלמעלה.
עצה קטנטנה וזריזה שתעזור בכעס:
להגיד לעצמו ובעיקר לליבו 3 פעמים ביום כמו תפילה "אף אחד לא חייב לי כלום!!!
אשתי/ בעלי/ הילדים/ ההורים שלי/ הקב"ה לא חייב לי כלום!!!!"
תנסו את זה, זה קל וזו הדרך להירגע ולשחרר כעסים בדרך "הקצרה" על פי התניא.
בנוסף - לשים לב שהוא לא עושה דברים מעבר למה שהוא באמת רוצה לתת, בלי שום תמורה חזרה,
שהוא לא נותן על מנת לקבל משהו אפילו הכי קטנטן חזרה.
כי אם הוא נותן על מנת לקבל משהו , הכי קטן חזרה (כמו יחס טוב וכד') זה מתכון לכך שהוא יכול להתאכזב
ולכעוס על כך שהוא ציפה ליחס אחר.
במילים אחרות
כעס = עסקה בלתי הוגנת עם מי שכועסים עליו.
דוגמאות:
לא מזמן בא אליי בחור לטיפול, שילם על 12 פגישות והספיקה לו פגישה אחת לסדר לו את החיים.
כך הוא אמר:
"היי גיל, באתי לטיפול בכעסים על בחורה שאני יוצא איתה, איך מטפלים בזה?"
מה היה במקרה הזה?
הבחור נתן מעל ומעבר לבחורה לדעתו (אפילו ויתר על טיול, ונסע לחו"ל בשבילה)
בלי לידע אותה *מראש* שהוא מצפה ליחס מסוים בתמורה.
אפילו ציפייה מינימאלית כמו: שלא תצעק עליי, שלא תהיה כפוית טובה ותקלל וכד'...
זה יחס שאנחנו מצפים מהשני בגלל שנתנו מעצמנו,
כאשר
*השני לעולם לא התחייב עליו בפרוש, במודע, ברצון, "בחתימה"*
זאת נקראת עסקה לא הוגנת.
עסקה שאני נותן משהו ולא מסכם עם השני במפורש שאני מצפה למשהו, גם אם מדובר על דבר בסיסי ומובן מאליו,
כל דבר שיהיה בעולם, ומשם הרבה כעסים, בעיקר על האהובים והקרובים אלינו באמתתתתתת....לא חבל...
כלומר השני לא יודע את המחיר שהוא הולך לשלם כשהוא "קונה", לוקח את הטוב שלי.
מי אמר שהוא יסכים למחיר הזה?????
לתת ואז לבקש "כסף" בתמורה אחרי, כמו: יחס, כבוד, שליטה וכד' - זה לא הוגן, אם זה ללא הסכמה.
(בלשון התניא כעס נובע מגאווה, גאווה זאת הרגשה שחייבים לי וכאן אני מסביר את הבפועל, למה ההרגשה שחייבים לי).
מה שהורס לעצמך את החיים ואת הבריאות שלך ושל סביבתך...
עוד מקרה שהגיע השבוע:
אדם שחי עם מישהי
ונותן לה כסף להתקיים ולעוד דברים.
ויוצא שהיא לפעמים יוצאת מהכלים במילים לא יפות.
הוא מתפוצץ עליה "אני נתתי כל כך הרבה וזה היחס שאני מקבל"
שאלה...
היה הסכם? שמתם את הדברים על השולחן שאתה מוכן לפנק רק בתנאי שהמילים והדיבורים יהיו ראויים אליך?
שוב, הסכם לא הוגן בעליל, שמעולם לא סוכם..
בפועל
1) אם אתה עושה משהו, אפילו מוותר על משהו ובתמורה מצפה למשהו הכי קטן, שולי, מינמלי ונראה לך שברור שעליך לקבל, תגיד לפני שאתה עושה ותראה אם השני מסכים לשלם על זה את מה שאתה דורש....
2) אם אתה מסוגל לתת בלי לצפות לכלום , כלום, כלום, גם אם ירביצו לך תמורת הטוב שלך, כלומר לזרום בכל סיטואציה - מעולה, אפשר לתת חופשי...
לסיום הטוב:)
התכלית (הטוב) של הכעס: הכעס מראה על כך שאדם משתוקק לשנות את המציאות לטובה יותר (לדעתו),
הוא שאפתן ולא מתפשר על מה שקיים, זאת מעלה נפלאה.
האדם שיעבוד על הכעס שלו בכלים טיפוליים על פי התניא יכול להיות שמח בחלקו מצד אחד, ומצד שני
עם מוטיבציה ורצון לשפר את המציאות לטובה יותר. זה המתכון המאוזן ובמדויק לכבוש כל מטרה ולהצליח בחיים.
התהליך שצריך לעשות בכללותו, כדי לצאת מכל הכעסים בכל הדרגות -
זה לעבור ממחשבות ותפיסות של הנפש הבהמית, לתפיסות של הנפש השכלית, ובסוף להגיע לתפיסות של הנפש האלוקית.
כדי שזה יהיה קל ופשוט שמתי את כל המחשבות על השולחן:)
שיעור מלא ומהפכני כפול של גיל ברק וד"ר מיכל עומר
מתוך הכעסים והתפרצויות זעם לרגיעה מתוך המכללה הבינלאומית לטיפול על פי התניא
